בסדרת איורים דיגיטלית זו, הכלנית האדומה, שהפכה לסמל התקווה והמאבק להשבת החטופים, מספרת את סיפורה של ישראל מאז 7 באוקטובר.
האיורים חוקרים את מרחב התקווה והכאב דרך שלוש נקודות מבט: שדה כלניות המתנשא באפלה, מבוך מנהרות אפל, וכלנית בודדה וגאה.
הבחירה בכלנית מסמלת את המאבק העיקש של משפחות החטופים, את הגעגועים שאינם מרפים, ואת האחדות שנוצרה סביב המאבק להשבתם.
הניגודיות בין האדום העז לשחור העמוק משקפת את המתח בין אור לחושך, בין כאב לתקווה, ומציעה דרך האמנות מרחב של התמודדות וריפוי.
יוצר: יובל לוי 2024
@snapp.blog 054-6699159
“שדה של תקווה”
מאז השביעי באוקטובר אנחנו שרויים בעלטה עמוקה של חוסר-ודאות. בתוך החשכה הזו מתנשא שדה של כלניות, פריחתן האדומה בוערת מעל גבעולים שחורים.
הניגוד בין האפלה לפריחה משקף את המתח המתמיד בין חוסר הוודאות לבין התקווה לשובם של החטופים.
“מבוך המנהרות”
במרחב המתעתע של מנהרות עזה האינסופיות מופיעה כלנית אדומה ומלכותית. בליבה השחור טמונים אבקנים המייצגים את החטופים הכלואים במנהרות.
המפגש בין המבוך המתפתל לבין הכלנית הבוערת במרכזו מציג את המציאות שנכפתה עלינו בשביעי באוקטובר.
“כלנית בודדה”
כלנית אדומה יחידה על רקע שחור.
הניגוד בין העוצמה האדומה לרקע השחור מספר סיפור של כוח ותקווה.
April 27, 2025